שם הרחק ביער אלון עתיק ניצב ולידו בדשא הפרטיזן שכב והוא שכב בלי נוע שוב אינו נרדם תלתלי זהב לו רוח תפזרם שם הרחק בבית אמא בוכיה בדמעות של צער לוחשת אומללה אותך בני גידלתי שמרתי מכל רע רק כדור עופרת בך בני פגע

There, far away, in the forest, an ancient oak stands And beside it, in the grass, the partisan lay And he lay without motion; he will not sleep again He had golden curls; the wind will scatter them There, far away, at home, his mother weeps In tears of sorrow, the wretched one whispers You, my son, I raised and kept you from all harm Only a lead bullet struck you, my son

היו היתה לי אשה אשת חיל ברחה ממני בדמי הליל לקחה איתה את בני הקטן את בני מחמדי יהונתן

I once had a wife, a woman of valor She fled from me in the dead of night She took with her my little son My beloved son, Yonatan

מי פילל פילל ומי מילל מילל שכזאת יקראני לעזאזל

Who would have imagined, who would have said that such a thing would befall me—damn it

ילדי הרחובות יודים בי אבן קוראים לי שיכור ממרמרים את חיי אך למה ומדוע תרדפוני אחי בגללך הבקבוק (יחרים אבוק) לעזאזל

Street children throw stones at me They call me a drunk, embittering my life But why and for what do you hound me, my brothers? Because of you, the bottle (may it be damned), to hell

מי פילל פילל ומי מילל מילל שכזאת יקראני לעזאזל

Who would have imagined, who would have said that such a thing would befall me—damn it