הזמן עובר אדם, התעורר ואל תישן בוא תראה, את אחי סובלים בוא ותאמין, כי עולמם עזוב בחושך הנורא שבליבם רק דאגה ואתה שם בונה מגדלים בלי להבין את עולמם

Time passes, man; wake up and do not sleep Come and see, my brothers are suffering Come and believe that their world is abandoned in the terrible darkness In their hearts there is only worry, and there you are building towers, without understanding their world

קום אדם בן אדם, כמה עוד אפשר? בוא תראה את עולמם מה גדול סיבלם כמה עוד אפשר לשתוק? כמה עוד אפשר? מי יגיד? מי יגיד מה יהיה איתם נישמתם צמאה היא למעט תקווה? מי יגיד? מי יגיד? אלוהים עזור

Rise, man, how much longer can this go on? Come see their world—how great their suffering is. How much longer can we be silent? How much longer? Who will say? Who will say what will become of them? Is their soul thirsty for a little hope? Who will say? Who will say? God, help