איזו מן ילדה את היית בבית הספר לא כמו כולם רחוקה מכל היתר איזו מן ילדה את היית ולא ידענו לא תמיד היית לא קלה לא משלנו

What kind of girl were you at school? Not like the rest, distant from all the others. What kind of girl were you—and we didn’t know. You weren’t always easy, not one of our own.

מסתכלת מלמעלה, תמיד בצד, תמיד מרחוק מתגלגלת עד למטה, תמיד לבד בקצה הרחוב

Looking from above, always on the side, always from afar. Rolling down to the bottom, always alone at the end of the street.

מטילה ספק בעצמך בכל היתר כל אחד חשוד מכולם מרחק של מטר איזו מן ילדה איך לא ידענו, לא הכרנו

Doubting yourself, and everything else. Everyone’s suspicious; you keep a meter’s distance from them all. What kind of girl—how did we not know, we didn’t know you.

מסתכלת מלמעלה, תמיד בצד, תמיד בספק מתאהבת בגבוה, הוא לא ידע, הוא לא ישים לב

Looking from above, always on the side, always in doubt. Falling in love with the tall one; he wouldn’t know, he wouldn’t notice.

שקט מסביב אי אפשר כל כך לשמוע בכי תמרורים בנפשך רוצה לפגוע איזו מן ילדה, איך לא ידענו, לא הכרנו

Silence all around; it’s hard to hear much. Bitter weeping in your soul longs to wound. What kind of girl—how did we not know, we didn’t know you.

מסתכלת מלמעלה, תמיד בצד, תמיד מרחוק מתגלגלת עד למטה, תמיד לבד בקצה הרחוב

Looking from above, always on the side, always from afar. Rolling down to the bottom, always alone at the end of the street.

איזו מן ילדה, איזו נערה, למה את בוכה...

What kind of girl, what kind of young woman—why are you crying...