היה היתה גבעה אחת שטופת-פרחים, טללים הישקוה היה היתה ביקתה אחת, צריף עץ יחיד, במרחבים עתה, בנטות צילו הזמן על זיכרונות וגעגוע הן רועדות בערפל עם רוח זע בעשבים

There was once a hill drenched with flowers, watered by dews. There was once a hut, a lone wooden shack, in the wide open. Now, as time's shadow leans over memories and longing, they tremble in the mist with a faint wind in the grasses.

ברזל ישן, גשמים וטל החלידו להב-מחרשת כל הכלה והכומש שב להיות פשוט עפר פתאום תחוש איך יד-הזמן על עפעפיך מגששת ומניחה שנים כבדות עלי כתפך העייפה

Old iron, rains and dew have rusted the plowshare's blade. All that is spent and withered has returned to simple dust. Suddenly you will feel how the hand of time gropes at your eyelids and lays heavy years upon your weary shoulder.

בבות-עיניך עצומות תקשיב עמוק אל תוך חייך על גבעתך האפורה רוטט מסך הערפל יחף תפסע, ומהורהר על הדשאים ומעליך ירחפו בנטות היום עטלפים מעוף יפה

Your eyes are closed. Listen deep into your life. Over your gray hill the curtain of mist quivers. Barefoot you will step, pensive, across the lawns; and above you, as the day leans, bats will hover in graceful flight.

תוסיף לנדוד במשעולים, רחוק מחסד-נעוריך אבל קרוב מהם לנהות אל השנים הראשונות אל גבעתך, אל היפה, אשריך, איש, אם אחריך עוד תישאר גבעה כזאת שטופת פרחים וזיכרונות

You will go on wandering the pathways, far from the grace of your youth, yet nearer to the yearning for the first years, to your hill, to the fair one—happy are you, man, if after you there still remains such a hill, drenched with flowers and memories.

בבות-עיניך עצומות תקשיב עמוק אל תוך חייך על גבעתך האפורה רוטט מסך הערפל יחף תפסע, ומהורהר על הדשאים ומעליך ירחפו בנטות היום עטלפים מעוף יפה

Your eyes are closed. Listen deep into your life. Over your gray hill the curtain of mist quivers. Barefoot you will step, pensive, across the lawns; and above you, as the day leans, bats will hover in graceful flight.

[גשר]

[Bridge]

בבות-עיניך עצומות תקשיב עמוק אל תוך חייך על גבעתך האפורה רוטט מסך הערפל יחף תפסע, ומהורהר על הדשאים ומעליך ירחפו בנטות היום עטלפים מעוף יפה

Your eyes are closed. Listen deep into your life. Over your gray hill the curtain of mist quivers. Barefoot you will step, pensive, across the lawns; and above you, as the day leans, bats will hover in graceful flight.

היה היתה גבעה אחת שטופת-פרחים, טללים הישקוה היה היתה ביקתה אחת, צריף עץ יחיד, במרחבים

There was once a hill drenched with flowers, watered by dews. There was once a hut, a lone wooden shack, in the wide open.