אשיר לך שיר עתיק, נושן
אשיר לך זמר על שושן
היה היו לפני שנים
שני שושנים, שני שושנים
היה זה כבר, רחוק היום
אחד לבן, שני אדום
I will sing you an ancient, old song,
I will sing you a song about a rose.
Once upon a time, years ago,
There were two roses, two roses.
It was long ago, now far away,
One was white, the other red.
בני גן אחד, כשני אחים
צמחו עלה, צמחו חוחים
עת בא הבוקר צחור גוון
פקח עיניים הלבן
וערב בא ורד היום
עצם עיניים האדום
Children of one garden, like two brothers,
A leaf grew, and thorns grew.
When the morning of pure hue arrived,
The white one opened his eyes.
And evening came and the day declined,
The red one closed his eyes.
ובלילות ובלילות
נשבו רוחות בם קלילות
כה לבלבו עד באה יד
יד שקטפה שושן אחד
ואין יודע עד היום -
את הלבן או האדום
And at night, and at night,
Light breezes blew among them.
So they blossomed until a hand came,
A hand that plucked one rose,
And no one knows to this day —
Was it the white or the red.
ורק יודעים, כי הנותר
ליבו נשבר, ליבו נשבר...
היה היו לפני שנים
שני שושנים, שני שושנים
היה זה כבר, רחוק היום
אחד לבן, שני אדום.
And only this is known: the one who remained,
His heart broke, his heart broke...
Once upon a time, years ago,
There were two roses, two roses.
It was long ago, now far away,
One was white, the other red.
