כאשר תעצמנה עיני ואשכח את עדרי ויוני עוד אזכור, עוד אזכור, ידידי הרועה הקטנה מן הגיא

When my eyes are shut and I forget my flock and my dove, I will still remember, I will still remember, my friend, the little shepherdess from the valley

כוכבים ידעכו מעלי והחושך יכס את חיי אך אני עוד אראה לפני הרועה הקטנה מן הגיא

Stars will fade above me, and darkness will cover my life, yet I will still see before me the little shepherdess from the valley

באילן יאלמו צפורים והרוח ידום בהרים יחריש חלילי וזמרו אך אשמע את צילה בעברו

In the tree the birds will fall silent, and the wind will be still in the mountains, my flute and its song will fall silent, yet I will hear her shadow as it passes

והיה כי אפקח את עיני והנה הרועה מן הגיא כגדיה שחמחמה בין גדיי היא פועה ושואלת: מתי?

And it shall be that when I open my eyes, behold, the shepherdess from the valley, like a kid bleating among my kids, she bleats and asks: When?

היא שואלת: מתי, בחורי תברך את אמי בכפרי ותאכל מפריה בגנה ותשתה עם אבי מיינה

She asks: When, my lad, will you bless my mother in my village, and eat of its fruit in the garden, and drink with my father of its wine?

ואשיב לרועה הקטנה: לא אשבע מפריה בגנה לא אשכר מיינה בגתה רק בקשתי לשכוח ביתה.

And I will answer the little shepherdess: I will not be sated with its fruit in the garden, I will not be drunk with its wine at the press, only my request is to forget her house.