מיהו המיילל ברוח
והרוח בו?
מיהו שהשאיר פתוח
את דלתי ליבו?
מיהו, מיהו, שמא כלב
כלב נד על הדרכים
כי תמיד, תמיד בלילה דלף
הכלבים בוכים
Who is howling in the wind,
and the wind in him?
Who has left wide open
the doors of his heart?
Who is it, who—perhaps a dog,
a dog wandering the roads?
For always, always in the dripping night
the dogs are crying
או אולי זאת הרכבת
שם בערבה
שגזלה מן האוהבת
את מאהבה
או אולי, אולי, אולי זה ילד
שנולד עצוב
שהייתה, הייתה לו אם אומללת
והלכה בלי שוב
Or maybe it is the train
there in the plain,
that stole from the lover
her beloved,
or maybe, maybe, maybe it's a child
who was born sad,
who had—had a wretched mother
and went away, never to return
מיהו המיילל ברוח
ובקולו השכול?
מי המתפלל לנוח
ואינו יכול?
זה שיר דחי, זה שיר בכי
ששרים כולם
כך זולג לו על הלחי עצב
עצב העולם
Who is it wailing in the wind,
with bereavement in his voice?
Who prays for rest
and cannot?
This is a song of woe, a song of weeping
that everyone sings;
thus sorrow trickles down the cheek—
the sorrow of the world
מיהו המיילל ברוח
והרוח בו?
Who is howling in the wind,
and the wind in him?
