איני יודעת איך חלף הרגע רק אתמול נולדת וכבר בת ארבעים

I do not know how the moment passed only yesterday you were born and you're already forty

אני שנים אותך בונה בשיר ויגע גם אם קשה איתך תמיד נעים

For years I have been building you with song and toil even if it is hard with you it is always pleasant

כמה שירי "אולי" כתבו עלייך עם כנרת וירדן חורצים נופייך

How many ‘perhaps’ songs were written about you, with the Kinneret and the Jordan, carving out your landscapes

כמה שמחה ועצב בחייך אך אין לי אין לי בית מלבדך

How much joy and sorrow in your life, but I have, I have no home besides you

הארץ עוד תשקוט אני יודעת וכל שירי אהבתי יאמרו הלל ובסליחות ישובו כל אחינו אל זה הרגע אתפלל

The land will yet grow quiet, I know, and all the songs of my love will speak praise, and in the Selichot all our brothers will return— for this moment I will pray

וכשתשקוט עמי יחיה כמלך ועמים ישחרו פניו ליקוד

And when it grows quiet, my people will live like a king, and nations will seek his favor, to bow

שוב לא נהיה פזורה אי שם בפלך הנלחמת על נפשה לשרוד

We will no longer be a diaspora somewhere in a province, fighting for its life to survive

הארץ עוד תשקוט אני יודעת וכל שירי אהבתי יאמרו הלל ובסליחות ישובו כל אחינו אל זה הרגע אתפלל

The land will yet grow quiet, I know, and all the songs of my love will speak praise, and in the Selichot all our brothers will return— for this moment I will pray