פעם לא היה קשה לקום בבוקר ציפורים ואור היו עושים קסמים הלילות אז לא עלו ביוקר הימים היו קלים וזורמים

Once it wasn't hard to get up in the morning Birds and light would work their magic Back then the nights weren't a burden The days were easy and flowed

ונדמה לי שאני רוצה הביתה לחזור בקו מהיר בלי תחנות להביט ישר לא למעלה לא למטה עד מחוז ההרגשות הישנות

And it seems to me that I want to go home To return on a fast line with no stops To look straight — not up, not down All the way to the realm of the old feelings

פעם עוד חשבתי שיהיה בסדר שתמיד אפשר למצוא עוד איזו יד ופתאום אני והשנים בחדר וחוזר מן הראי מבט נפחד

Once I still thought it would be all right That you can always find another hand And suddenly it's me and the years in a room And from the mirror a frightened gaze returns

ונדמה לי שאני רוצה הביתה לחזור בקו מהיר בלי תחנות להביט ישר לא למעלה לא למטה עד מחוז ההרגשות הישנות

And it seems to me that I want to go home To return on a fast line with no stops To look straight — not up, not down All the way to the realm of the old feelings

פעם מבפנים הבטתי החוצה וחשבתי שכולם עושים חיים ועכשיו אני בחוץ כמה פנימה כל גופי כואב מרוב געגועים

Once, from the inside, I looked outward And I thought everyone was living it up And now I'm on the outside, pulled a little inward My whole body aches from so much longing

כמה שאני רוצה הביתה לחזור בקו מהיר בלי תחנות להביט ישר לא למעלה לא למטה עד מחוז ההרגשות הישנות

How much I want to go home To return on a fast line with no stops To look straight — not up, not down All the way to the realm of the old feelings