אין אף אחד בבית, הדלת סגורה דלתות היו תמיד פתוחות וכלום לא קרה והעולם נראה קטן, תמיד מוגן ולא מובן תגיד לי מה איבדנו כאן זרקו עליך אבן, איזה ילד מופרע הדם על החולצה שלך, נבהלתי נורא אחרי כמעט שלושים שנה רואים צלקת קטנטנה וים של פחדים בלי תקנה

There’s no one at home, the door is closed The doors were always open and nothing happened And the world looked small, always protected and incomprehensible Tell me what we lost here They threw a stone at you, what a troubled kid The blood on your shirt — I was terribly frightened After almost thirty years You can see a tiny scar And a sea of fears without remedy

מה יהיה יהיה, זה אתה שאומר את זה ולא מתכוון לאף מילה מה יהיה יהיה, זה אתה שאומר את זה ואני שפוחד מכל מילה, שלך

Whatever will be, will be — you’re the one who says that And you don’t mean a single word Whatever will be, will be — you’re the one who says that And I’m afraid of every word of yours

כלבים נובחים עלינו, הדלת סגורה הבית שגדלנו בו, עומד למכירה ובמקומו יקום בניין גדול על כביש רועש בתוך עשן תגיד לי מה שכחנו כאן שנים הפכו היסטוריה, אל תביט לאחור כל מי שכבר איננו כאן, הלך בלי לחזור ומי שמת עוד חי בך, לרגע לא עוזב אותך תגיד לי מה יהיה איתך

Dogs are barking at us, the door is closed The house we grew up in is up for sale And in its place a big building will rise On a noisy road, amid smoke Tell me what we forgot here Years have turned into history, don’t look back All who are no longer here left, never to return And the one who died still lives in you, not leaving you for a moment Tell me what will be with you

מה יהיה יהיה, זה אתה שאומר את זה ולא מתכוון לאף מילה מה יהיה יהיה, זה אתה שאומר את זה ואני שפוחד מכל מילה, שלך

Whatever will be, will be — you’re the one who says that And you don’t mean a single word Whatever will be, will be — you’re the one who says that And I’m afraid of every word of yours