בעיניה מי יודע עננים אפורים מתפזרים לארבע רוחות נחל אכזב מתמלא דשא ירוק מכסה והמרחב נפתח לשמיים זוג עיניים מביטות מחפשות צוללות בכחול הקר מרחפות באוויר אל הזהב המאיר את שיערה הרך משאלה מה את רואה מה בליבך הצוחק אל אותה הדממה אז את עיני לי תפקח קשת אחת במזרח והלא די בכך

In her eyes, who can tell Gray clouds scatter to the four winds A dry wadi fills Green grass covers And the expanse opens To the skies, a pair of eyes Gazing, searching, diving into the cold blue Hovering in the air Toward the shining gold That lights her soft hair A wish—what do you see? What is in your heart that laughs at that silence Then open my eyes for me A single rainbow in the east And is that not enough

והלא די לי, די לי בכך והלא די לי והלא די בכך

And is it not enough for me, enough for me And is it not enough for me And is that not enough